Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 118a

פָּרָה רְבוּצָה בּוֹ, וּשְׁטָפָהּ נָהָר; דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְטַעְמֵיהּ, וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ.

Traduction

a prone cow in it, and a river washed it away. Rabbi Elazar conforms to his standard line of reasoning, as he maintains that land is included in the category of items that are not subject to the halakhot of robbery. Consequently, the robber acquires the land and simultaneously becomes liable to return it. Since he acquires the land, he acquires the cow that is on the land as well, and is liable to compensate its owner when it gets washed away by the river. And the Rabbis conform to their standard line of reasoning, as they hold that land was excluded by the verse. Therefore, the robber does not acquire the land and also does not acquire the cow.

Rachi non traduit

פרה רבוצה כו'. וגזלן לא משכה והוי כקרקעות ולר''א דאמר שדה נגזלת קונה פרה עמה וחייב לשלם דמטלטלין נקנין אגב קרקע ולרבנן לא קנה שדה ולא פרה שבה:

מַתְנִי' הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁהִלְוָה הֵימֶנּוּ אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ, בַּיִּשּׁוּב – לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר. עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר – יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר.

Traduction

MISHNA: With regard to one who robs another or who borrowed money from him, or one with whom another had deposited an item, if any of these interactions took place in a settled area, he may not return the item to him in an unsettled area, where it is of little benefit to the owner and he cannot safeguard it. If the loan or deposit was given on the condition that the recipient may go out and return it to the owner in an unsettled area, he may return it to him in an unsettled area.

Rachi non traduit

מתני' לא יחזיר לו במדבר. אם אין זה תובעו אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא:

על מנת לצאת למדבר. קס''ד שאמר לו לוה זה על מנת שנצא למדבר ושם אפרע לך להכי פריך פשיטא והא מתנה בהדיא לקבלו במדבר:

גְּמָ' וּרְמִינְהוּ: מִלְוָה מִשְׁתַּלֶּמֶת בְּכָל מָקוֹם, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן אֵין מִשְׁתַּלְּמִין אֶלָּא בִּמְקוֹמָן! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: מִלְוָה נִיתְּנָה לִיתָּבַע בְּכָל מָקוֹם, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן לֹא נִיתְּנוּ לִיתָּבַע אֶלָּא בִּמְקוֹמָן.

Traduction

GEMARA: The Gemara raises a contradiction to the mishna from a baraita: A loan may be repaid in any location, while a lost item and a deposit are returned only in their location, i.e., the same type of place, settled or unsettled, where they were found or received. Abaye said: This is what the baraita is saying: A loan may be claimed by the creditor in any location. Yet, if the borrower initiates the process of repaying the loan in an unsettled area, the creditor may refuse to accept the repayment until they reach a settled area. Conversely, a lost item and a deposit may be claimed only in their location.

Rachi non traduit

גמ' ניתנה ליתבע. אם ירצה מלוה דידו על העליונה:

עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: ''לֶיהֱוֵי הַאי פִּקָּדוֹן גַּבָּךְ, דַּאֲנָא לְמִדְבָּר נָפֵיקְנָא'', וַאֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: ''אֲנָא לְמִדְבָּר נָמֵי בָּעֵינָא לְמִיפַּק. אִי בָּעֵינָא לְאַהְדֹּרִינְהוּ לָךְ, הָתָם מַהְדַּרְנָא לָךְ''.

Traduction

The mishna teaches that if the loan or deposit was given on the condition that the recipient may go out and return it to the owner in an unsettled area, he may do so. The Gemara asks: Isn’t it obvious that an explicit stipulation to this effect is binding? The Gemara answers: No, it is necessary, as the mishna is discussing a case where the depositor said to the bailee: Let this deposit be with you, as I am going out to an unsettled area, and the bailee said to him: I also need to go out to an unsettled area, so if I need to return the deposit to you there, I will return it to you there.

Rachi non traduit

אי בעית לאהדוריה ניהלך התם מהדרנא לך. ואשמועינן תנא דאע''ג דלא תנאי גמור הוא דהא אי בעית קאמר אפ''ה כיון דידע דאיהו נמי למדבר נפיק על כרחו יקבלם:

מַתְנִי' הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ''גְּזַלְתִּיךָ''; ''הִלְוִיתַנִי''; ''הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחְזַרְתִּי לָךְ אִם לֹא הֶחְזַרְתִּי לָךְ'' – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ''אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ''; ''אִם הִלְוִיתַנִי''; ''אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי'' – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

Traduction

MISHNA: In the case of one who says to another: I robbed you, or: You lent me money, or: You deposited an item with me, and I do not know if I returned your property to you or if I did not return it to you, he is liable to pay the sum or item in question. But if he said to him: I do not know if I robbed you, or: I do not know if you lent me money, or: I do not know if you deposited an item with me, he is exempt from paying the sum or item in question.

גְּמָ' אִיתְּמַר: ''מָנֶה לִי בְּיָדְךָ'', וְהַלָּה אוֹמֵר: ''אֵינִי יוֹדֵעַ'' – רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי: חַיָּיב, וְרַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר.

Traduction

GEMARA: The Gemara cites a related dispute: It was stated that if one individual says to another: I have one hundred dinars in your possession, and the other says: I do not know whether or not this is true, Rav Huna and Rav Yehuda say that he is liable to pay the plaintiff, and Rav Naḥman and Rabbi Yoḥanan say that he is exempt from paying.

Tossefoth non traduit

והלה אומר איני יודע. פי' אם הפקיד אצלי אבל איני יודע אם החזרתי לך חייב לכ''ע כמו רישא דמתני' ולסיפא דמתני' הוא דמדמה לה בסמוך:

רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור. וקי''ל כרב נחמן בדיני ופירש בקונטרס דמשביעין אותו שבועת היסת שאין יודע דלא עדיף מאילו היה כופר לגמרי ונראה דסובר בקונטרס כלישנא קמא דרב נחמן דפרק שבועת הדיינין (שבועות מ:
ושם מא. ד''ה מאן) דארישא דקתני התם מנה לי בידך אין. לך בידי כלום פטור קאמר רב נחמן ומשביעין אותו. שבועת היסת אבל איכא דמתני לה אסיפא אמנה לי בידך וא''ל הן למחר א''ל תנהו לי נתתיו לך פטור דדוקא בסיפא דאיכא דררא דממונא קאמר ר''נ דמשביעין אותו שבועת היסת אבל ארישא לא וכן נראה הלכה כלשון הראשון דלישנא קמא סתמא דגמרא קאמר אבל לישנא בתרא רב חביבא הוא דמתני לה ובפ''ק דב''מ (דף ה. ושם ד''ה אין) גבי ההוא רעיא מייתי נמי לישנא קמא דר''נ אבל ר''ת אומר דמספק אין לחייבו שבועה היכא דליכא דררא דממונא כיון שיש ב' לשונות ובפ''ק דב''מ (שם) לאו דוקא נקט לישנא קמא דהא התם איכא דררא דממונא דאתו סהדי דאכיל תרי מינייהו ושמע ר''י שר''ת היה מניח לדיינין לחייב היכא דליכא דררא דממונא רק שהוא לא היה רוצה לדון כן היכא דמודה שחייב לו אלא שטוען לו פרעתי ראה ר''י ר''ת לחייב שבועה אע''ג דליכא עדים בההיא הודאה והיה יכול לכפור בשעה שטען שפרעתי ואמר דחשיב שפיר דררא דממונא כמו ההיא דנתתיו לך אע''ג דבהך הודאה יש עדים ולפי פשט הלכה משמע דלמאן דמתני אסיפא חשיב לה דררא דממונא משום דאיכא עדים בהודאה שא''ל אתמול הן ואין יכול עתה לכפור ורב האי גאון פי' כמו כן דלא משביעין ליה היכא דליכא דררא דממונא ומיהו משמתינן ליה על תנאי שיהא בשמתא אם הוא חייב ואינו מודה לו:

רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי חַיָּיב – בָּרִי וְשֶׁמָּא, בָּרִי עָדִיף. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי פָּטוּר – אוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ.

Traduction

The Gemara explains the reason for each opinion: Rav Huna and Rav Yehuda say that he is liable to pay, because when there is a certain claim and an uncertain claim, the certain claim is superior. Rav Naḥman and Rabbi Yoḥanan say that he is exempt from paying because of the principle: Establish the money in the possession of its owner, i.e., money is not taken from one’s possession without clear proof that he is liable to pay it.

Rachi non traduit

רב הונא ורב יהודה אמרי חייב. לשלם:

פטור. ומיהו ישבע כדאמר שאין יודע שחייב לו כלום דלא עדיף שמא מברי דהא א''נ הוה טעין ליה אין לך בידי כלום הוי משביעין ליה שבועת היסת:

תְּנַן, אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ''אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִלְוִיתַנִי'' – פָּטוּר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ – רֵישָׁא נָמֵי דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ; אַמַּאי חַיָּיב? אֶלָּא דְּקָתָבַע לֵיהּ, וְקָתָנֵי סֵיפָא: פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!

Traduction

The Gemara attempts to derive a proof: We learned in the mishna: But if he said to him: I do not know if you lent me money, he is exempt from paying. What are the circumstances? If we say that the mishna is discussing a case where the lender did not claim the money from him, the first clause must also discuss a situation where the lender did not claim the money from him. If so, why is the borrower liable to pay in the case discussed in the first clause? Rather, the mishna must be discussing a case where the lender did claim the money from him, and the latter clause nevertheless teaches that the borrower is exempt from paying, even though his claim is uncertain and that of the lender is certain. This supports the opinion of Rav Naḥman and Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

דקא תבע ליה. וא''ל גזלתני דהוי טענת ברי:

לָא; לְעוֹלָם דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ, וְרֵישָׁא – בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

Traduction

The Gemara answers: No, actually the mishna is referring to a case where the lender did not claim the money from him, and the first clause is discussing a case where the borrower comes to fulfill his obligation to Heaven.

Rachi non traduit

לצאת ידי שמים. וכיון דקא מודי דודאי גזליה לא נפיק ידי שמים עד דעביד השבה אבל סיפא הואיל ולא גזלן ידע ולא נגזל ידע ליכא שום טענת ברי לא צריך למיפק ידי שמים:

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''מָנֶה לִי בְּיָדְךָ'', וְהַלָּה אוֹמֵר ''אֵינִי יוֹדֵעַ'' – חַיָּיב, בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

Traduction

The Gemara adds that it was also stated: Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: In the case of one who says to another: I have one hundred dinars in your possession, and the other individual says: I do not know whether or not this is true, the latter is liable to pay. This applies where he comes to fulfill his obligation to Heaven even though he cannot be forced to pay. This statement is in accordance with the opinion of Rav Huna and Rav Yehuda.

Rachi non traduit

אתמר נמי. דהיכא דבא לצאת ידי שמים אפילו מאן דפטר ליה מדיני אדם מודה דחייב היכא דאיכא קצת טענת ברי הלכך רב הונא דאוקמה רישא בדלא תבע הואיל ואיכא קצת ברי דהא גזלן ידע דגזליה מעיקרא חייב בבא לצאת ידי שמים:

מַתְנִי' הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחְזִירוֹ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. לֹא יָדְעוּ בְּעָלִים לֹא בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ, וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵימָה הִיא – פָּטוּר.

Traduction

MISHNA: In the case of one who stole a lamb from a flock and returned it without informing the owner that he had done so, and then it died or was stolen, the thief is liable to pay restitution for it. If the lamb’s owners did not know about the entire incident, i.e., they did not know that it was stolen and they did not know that it was returned, and they counted the flock of sheep and found it whole, the thief is exempt from paying.

Rachi non traduit

מתני' חייב באחריותו. דמכי גנבה קם ליה ברשותיה והשבה דעבד לאו השבה היא עד שמודע להו לבעלים:

ומנו את הצאן. אחר שהחזירו והיא שלימה הרי יש כאן דעת בעלים:

גְּמָ' אָמַר רַב: לְדַעַת – צָרִיךְ דַּעַת. שֶׁלֹּא לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר. וְכִי קָתָנֵי ''וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה'' – אַסֵּיפָא.

Traduction

GEMARA: The Gemara presents several ways to understand the mishna: Rav says: In a case where the owners had knowledge of the fact that their lamb was stolen, the thief is required to return it with the knowledge of the owners in order to be exempt from liability if the lamb is subsequently harmed. In a case where the owners had no knowledge that the lamb was taken, their count of the flock after the thief returned it exempts the thief from further liability. And when the mishna teaches: And they counted the flock of sheep and found it whole, it is referring specifically to the latter clause, i.e., the case where the owners were unaware that the lamb was stolen, as it is specifically in that case that the count exempts the thief from liability.

Rachi non traduit

אסיפא. לא ידעו הבעלים בגניבתו ובחזרתו ומנו את הצאן והיא שלימה פטור אבל ידעו לא מהני מנין:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, וְכִי קָתָנֵי: ''וּמָנוּ וְהִיא שְׁלֵימָה, פָּטוּר'' – אַכּוּלַּהּ.

Traduction

And Shmuel says: Whether the owners had knowledge of the theft or whether they did not have knowledge of it, their count of the flock exempts the thief from payment. And when the mishna teaches: And they counted the flock of sheep and found it whole, the thief is exempt, it is referring to the entire mishna, as this exempts the thief from liability in both cases mentioned in the mishna.

Rachi non traduit

ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני מנו את הצאן אכולה. בין ידעו בין שלא ידעו והכי משמע מתני' הגונב טלה ורישא בשהכירו בה הבעלים וידעו שנגנבה מהן קאי מדקתני סיפא לא ידעו מכלל דרישא בידעו והחזירה ומת חייב באחריותו וכן לא ידעו בגניבתו ובחזירתו נמי חייב אבל מנו את הצאן והיא שלימה פטור בין רישא דידעו בין סיפא דלא ידעו:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא לְדַעַת – אֲפִילּוּ מִנְיָן נָמֵי לָא צְרִיךְ. וְכִי קָתָנֵי: ''וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה'' – אַרֵישָׁא.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: In a case where the owners had knowledge of the theft, their count of the flock exempts the thief, and in a case where the owners had no knowledge of the theft, even counting is not required for the thief to be exempt. And when the mishna teaches: And they counted the flock of sheep and found it whole, it is referring specifically to the first clause of the mishna, as it is particularly in that case that the count is relevant.

Rachi non traduit

ור' יוחנן אומר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין לא צריך ומנו את הצאן ארישא. והכי קתני הגונב טלה דהיינו ידעו אחרי כן והחזירו חייב באחריותן היכא דלא מנו אבל לא ידעו הבעלים בגניבתו ובחזרתו אפי' אין מנין או שמנו אפילו הואי ידיעה פטור:

Tossefoth non traduit

שלא לדעת מנין נמי לא צריך. והא דאמר ר' אלעזר לעיל בהכונס (בבא קמא ד' נז.) הכל צריכין דעת בעלים חוץ מהשבת אבידה אין צ''ל דפליג. אהא אלא יש לפרש הכל צריכין דעת בעלים היכא דהוי לדעת חוץ מהשבת אבידה שאין צריך אפי' הוי לדעת שידוע שאבדה לו אותה אבידה:

רַב חִסְדָּא אָמַר: לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא לְדַעַת – צָרִיךְ דַּעַת. וְכִי קָתָנֵי: ''וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה'' – אַרֵישָׁא.

Traduction

Rav Ḥisda says: In a case where the owners had knowledge of the theft, their count of the flock exempts the thief. In a case where the owners had no knowledge of the theft, the thief is required to return the lamb with their knowledge in order to become exempt from liability for future damage. And when the mishna teaches: And they counted the flock of sheep and found it whole, it is referring specifically to the first clause of the mishna, where the owners were aware of the theft, as it is only in that case that counting the flock is sufficient to exempt the thief from further liability.

Rachi non traduit

ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך להודיעו. אם לא הודיעו אע''ג דמנו חייב ומנו את הצאן ארישא והכי משמע מתני' חייב באחריות בין מנו בין לא מנו אימתי בזמן שלא ידעו בעלים בחזרתו ובגניבתו ואם מנו הנך דרישא את הצאן לאחר חזרה פטור:

גמ' לדעת צריך דעת. אם הכירו הבעלים שנגנב מהן טלה צריך שיודיעם כשיחזירנה ואי לא הודע להו אע''ג דמנו את הצאן והיא שלימה עדיין חייב באחריותה דכיון דידע הויא ליה גזילה גמורה ובעינן השבה מעליותא:

אָמַר רָבָא:

Traduction

Rava says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source